סטודנטים הולנדים וישראלים מציעים פתרונות לבעיות מים בישראל

המכון למחקר המים ע”ש גרנד בטכניון וארגון WETSKILLS ההולנדי פתחו ביום ראשון השבוע סדנה מיוחדת בהשתתפות סטודנטים לתארים מתקדמים מישראל ומהולנד, במהלכה יידרשו הסטודנטים להציע פתרונות לאתגרים ובעיות בנושאי מים בישראל. 

בסדנה, שתמשך עשרה ימים, משתתפים שישה עשר סטודנטים, הלומדים לתארים מתקדמים בנושאי מים, מחציתם מאוניברסיטאות בהולנד ומחציתם מאוניברסיטאות בישראל. ארבע ארגונים ישראליים העוסקים במים הציגו לסטודנטים, בתחילת הסדנה, בעיות או משימות איתן יצטרכו להתמודד במהלך השבוע הקרוב ולהציג תכנית פעולה ופתרונות בסיום הסדנה. לסטודנטים מסייעים מומחים בנושאי מים מהטכניון ומחוץ לטכניון, ולרשותם עומדים מאגרי המידע הרחבים הקיימים במרכז המידע של המכון למחקר המים ע”ש גרנד בטכניון. 

“מדובר בתכנית לעידוד שיתוף פעולה בינלאומי בנושאי מים, במהלכם סטודנטים ממדינות שונות יושבים יחד ומתמודדים עם משימות משותפות בנושאי מים, ” סיפר יוהן אוסט מרכז תכנית wetskills המוביל את התכנית בארץ ביחד עם פרופסור אבי שביב, מנהל המכון למחקר המים ע”ש גרנד בטכניון. “הסדנה פועלת מזה עשור וכבר נערכה בסין, אינדונזיה, רומניה, מצרים, הולנד, עומאן ומוזמביק. זו הפעם הראשונה שהיא נערכת בישראל. המטרה לאתגר מומחים צעירים בנושאי מים בבעיות מהשטח, ולעודד אותם לחשוב באופן יצירתי. כדי להבין יותר לעומק את האופי המיוחד של כל מדינה מבקרים הסטודנטים במהלך הסדנה באתרי תרבות ייחודים ובאתרים הקשורים למקורות המים ולתפעולם. הסטודנטים ההולנדים ביקרו בשבוע שעבר בירושלים ובים המלח. כמו כן התקיים סיור עם עמיתיהם מישראל באתר אשכול, מצפור “צ’רה” ובאתרים סביב הכינרת.” 

המשנה לנשיא הטכניון למחקר, פרופסור עודד שמואלי בירך את הסטודנטים בתחילת הסדנה ואמר כי ”האתגרים העולמיים בנושאי המים הם חוצי מדינות ותרבויות. שיתוף פעולה הוא מהות המחקר המדעי. בימינו, חוקר לא יכול לקיים מחקר לבדו. הסדנה המשותפת לסטודנטים הולנדים וישראלים היא מקום נפלא לקשירת קשרים לעתיד.” 

פרופסור אבי שביב, מנהל המכון לחקר המים ע”ש גרנד בטכניון, סקר בפני הסטודנטים את בעיות המים של ישראל ושכנותיה במזרח התיכון. לדבריו, משום שישראל התמודדה מאז ימיה הראשונים עם בעיות מים, התפתחה בארץ תעשיית מים משגשגת המאפשרת ניצול מרבי של מים ומציאת פתרונות חלופיים למחסור במי גשמים. הישגי ישראל בניצול יעיל של מים ושימוש במקורות חליפיים מהווים מקור משמעותי ביותר לידע וטכנולוגיות לעולם כולו. 

עבודות הסטודנטים יוצגו בשבוע הבא בפני פורום מיוחד שבו יקיימו דיונים לשיתוף פעולה בנושאי מים בין חברות הולנדיות וישראליות. לפורום הזה אמורים להגיע גם ראש ממשלת הולנד ושרים בכירים בממשלתו, שמגיעים לארץ כדי לבחון את הגברת שיתוף הפעולה הישראלי – הולנדי בנושאי מים, אנרגיה, טכנולוגיות חקלאיות וייצור מזון. 

חבר שופטים המורכב מחמישה שופטים ישראלים והולנדים ידרג במהלך האירוע את עבודות הסטודנטים ויבחר בעבודה הזוכה במקום הראשון, על סמך קריטריונים של חדשנות ויצירתיות, היתכנות יישומית, כדאיות כלכלית, רלוונטיות חברתית ואיכות הצגת הפתרון. 

הסטודנטים חולקו לארבע קבוצות עבודה וכל קבוצה מתמודדת עם אתגר אחר: 

חברת המים “מקורות” – ביקשה מהסטודנטים למצוא פתרון להפחתת חד-תאיים טפילים מחוללי מחלות מסוג קריפטוספורידיום וג’יארדיה באגן ההיקוות של הכנרת. הכנרת היא מקור המים השפירים העיקרי בישראל ומהווה מקור מים חשוב אך מהווה גם אתר תיירות ודייג. באגן ההיקוות של הכנרת מתרחשת פעילות רבה שחלקה עלולה לגרום לשחרור טפילים לדרכי מים ומשם הם עלולים להגיע לכנרת. הבעיה שחלק ממקורות המים המזינים את הכנרת הם מחוץ לישראל ויש בעיה בניטורם ובפיקוח על מזהמים הנשפכים אליהם. הטפילים קריפטוספורידיום וג’יארדיה גורמים למחלות במערכת העיכול וילדים קטנים רגישים להם במיוחד. המשימה של הקבוצה היא להביא להפחתה עד למינימום של הימצאותם במים ולהציע שיטות ניטור מתקדמות לטפילים אלה. 
תאגיד מים וביוב סובב שפרעם – התאגיד שהוקם ב-2009, מטפל במערכת מים וביוב של העיר שפרעם וכפרים נוספים בסביבתם. התאגיד נותן שירות 
לכ-160,000 תושבים. עקב מחסור במים שפירים ועלותם הגבוהה לחקלאות, רוב תושבי הכפרים שעסקו באופן מסורתי בגידול ירקות הפסיקו לעבד את אדמותיהם החקלאיות. צמצום החקלאות פגע בפרנסת התושבים ובמרקם החברתי- הכלכלי באזור. התאגיד ביקש מהסטודנטים למצוא דרכים להשיב את החקלאים לשדותיהם, ולהציע להם אפשרויות חלופיות לגידולים חקלאיים היכולים להיות מושקים במים מושבים (מי שפכים מטופלים). על הסטודנטים להסתמך על אחד ממכוני טיפול השפכים המצויים באזור (בכרמיאל או בעכו) ולהציע תכנון של מערכת צינורות שתעביר את מי הקולחין ממכון הטיפול בשפכים לשדות החקלאים. בנוסף על הקבוצה למצוא דרכי הסברה והדרכה שיאפשרו לשכנע ולהכין את החקלאים באזור לעבור לחקלאות המבוססת על מי קולחין ולמנוע השפעות סביבתיות עתידיות ממערכת הובלת המים המושבים. 
קרן קיימת לישראל (קק”ל) – בשנים האחרונות שינתה קרן קיימת לישראל את מגוון העצים ביערות הניטעים בארץ, מאורנים למגוון עצי חורש טבעי. עץ האורן מתפתח וצומח במהירות בעוד שעצי החורש הטבעי גדלים בקצב נמוך בהרבה. בקק”ל רוצים לעודד את הגידול של זני החורש הטבעי ולהמריצו באמצעות השקיית עזר. בקק”ל ביקשו מקבוצת הסטודנטים לפתח שיטות להשקיה יעילה יותר שתביא לצמיחה מהירה יותר של היער. לרשות הסטודנטים הועמדה חלקת יער ניסויית. 
חברה אנונימית (שבחרה להישאר בעילום שם) כמות האדים שנמצאת באוויר בעולם משתווה לכמות המים שנמצאת בנהרות ונחלים. עקב המחסור הגובר והולך במים בעולם התבקשו הסטודנטים להתמודד עם האתגר של ניצול טל ולחות מהאוויר כמקור למים. על חברי הקבוצה להציע תכנית “סחיטה” של אדי מים מהאטמוספירה אם באמצעות “חליבה ” של הערפל או על ידי איסוף טל בצורה פאסיבית ללא השקעת אנרגיה, או בצורה אקטיבית על ידי קירור משטחים. על הסטודנטים לבחור אזור בארץ בעל לחות גבוהה ומספר רב יותר של ימי טל פוטנציאליים בכדי להגדיל את ההיתכנות הכלכלית של המערכת אותה יתכננו. אזור זה ישמש מקרה בוחן ליישומים אפשריים במקומות שונים בעולם הסובלים ממחסור במקורות מים זמינים. 
”הסדנה המשותפת, המתקיימת לראשונה בישראל, היא מנוף לאינטראקציה עם גופי מחקר בהולנד,” אמר פרופסור אבי שביב, מנהל מכון המים ע”ש גרנד בטכניון. “זו הזדמנות מצוינת עבורנו לעודד צעירים לעסוק בנושאי מים בישראל. המכון למחקר המים ע”ש גרנד בטכניון לקח על עצמו את ארגון הסדנה בהתראה קצרה מאד מתוך ראיית החשיבות הרבה של קיומה בטכניון.” 

הסדנה ממומנת על ידי החברות המשתתפות בה, בתמיכת קרן ינאי למדעים מדויקים. הסטודנטים המשתתפים שילמו גם הם דמי השתתפות.

תאגיד מים וביוב סובב שפרעם

עדכון מספר הנפשות

תאגיד מים וביוב סובב שפרעם מעדכן את מספר הנפשות המתגוררות בנכס בהתאם לנתונים המופעים במנהל האוכלוסין. חשוב מאוד להיכנס ולעדכן את מספר הנפשות בבתיכם!
close-link